גאווה 2020 בברלין
מדריך וכל הפרטים על אירועי הגאווה בסוף השבוע הקרוב
ברלין ידועה כיום כאחת מבירות מצעדי הגאווה העולמיים, כמו שיודעים כל מי שהשתתפו בסיור ברלין האלטרנטיבית איתנו.
ההפגנות, שהחלו כהפגנות מחאה למען שוויון זכויות, אבל הפכו – לצד המסר המרכזי שעדיין קיים – למסיבה ססגונית ורועשת ואין ספק, מסיבות בברלין הן שם דבר!
גאווה בצל הקורונה
מצעד הגאווה המרכזי של ברלין, ה-CSD, בוטל השנה בשל האיסור לערוך אירועי ענק בגרמניה. האירוע יערך בסטרימינג, מה שדווקא אומר שאתם תוכלו לראות אותו, גם אם אתם בישראל ולא בברלין.
זה עדיין לא אומר שלא יהיו מצעדי גאווה אחרים – קטנים יותר: ב-27 ביוני תתקיים הפגנה שאת הפרטים עליה תוכלו לקרוא בהמשך. דווקא בתקופת הקורונה, מתעורר צורך לתמוך באלה שזכויותיהם (לעיתים גם אלו הרפואיות) נפגעות. ודווקא בתקופת “Black Lives Matter”, אולי כדאי לזכור שנשים טרנסיות ממוצא שחור ולטיני היו אחראית למחאה הכי מפורסמת של הקהילה הגאה נגד אלימות משטרתית הומופובית.
שעה היסטורית: טרנסית שחורה עושה מהפיכה ברחוב כריסטופר
הסיפור שלנו לא מתחיל בברלין, אלא בניו-יורק, בתקופה שבה המשטרה נהגה להציק למבקרים בבארים “גאים” וב-1969 הטרידה את באי ה”סטנוול באר” בגרינוויץ’ וילאג’. כיום, מצעדי הגאווה נראים חלק בלתי נפרד מן החיים הציבוריים במערב – אבל למעשה, שורשיהם במהומות שהחלו ברחוב כריסטופר בניו-יורק שבו הבאר נמצא ב-28 ביוני 1969. המחאות התעוררו נגד אלימות משטרתית הומופובית. שתי הדמויות החשובות במחאה נגד האלימות ההומופובית והגזענית של המשטרה עמדו בדיוק בצומת זהויות זה: אישה טראנסית שחורה, מרשה ג’ונסון ואחת לטינית – סילביה ריברה.
כמו שיודעים מי שהיו עם המדריכות~ים שלנו לטיול “ברלין הגאה” או האלטרנטיבית שלנו במסגרת הטיולים בברלין: המצעד הברלינאי (ומצעדים אחרים בגרמניה) נקראים לפיכך “יום רחוב כריסטופר” (Christopher Street Day), על שמו של האירוע החשוב הזה. ואם בשנות ה-70 עוד צעדו כמה עשרות פעילים בודדים שלבשו מסיכות (להסתיר את הפנים, לא בגלל קורונה… אלא כי חששו מן ההשלכות של החשיפה כלהטב”ק על מקום העבודה שלהם או חוזה השכירות) – בשנים האחרונות משתתפים וצופים כמה מאות-אלפים, כולל אפילו… קבוצה של שוטרים ושוטרות להטב”קים, כי גם המשטרה עברה שינויים.
גאווה ברלינאית
ברלין היא עיר עם היסטוריה להט”בית פוליטית-תרבותית מפוארת שמגיעה עד 100 שנים אחורה.
אחרי מלחמת העולם ראשונה, ברלין הויימארית הפכה לעיר מודרנית ומתירנית, הדמוקרטיה החדשה והעובדה שהסתיימה הקיסרות הגרמנית גרמו לרוחות של שינוי לנשוב בבירת האימפריה הגרמנית.
כבר ב-1919 פעל מכון לחקר מיניות האדם, מפעל חייו של הסקסולוג היהודי מגנוס הירשפלד שהיה לדמות מרכזית בקהילה הגאה הברלינאית של התקופה.
תנאי התקופה היו נכונים והירשפלד ואנשיו מנסים להפוך את גזרת האיסור על משכב הזכר, סעיף 175 בחוק העונשין הגרמני שנחקק עוד מתחילת האימפריה ב-1871.
למרות צבירת מומנטום ותומכים חשובים כמו אלברט איינשטיין והאמנית קתה קולוויץ, מפלת הבורסה ב-1929 הכריעה וחלון ההזדמנויות שנפתח נסגר שוב עם עליית הנאצים.
אחרי עשור סוער של חיי לילה מתירניים, קברטים פוליטיים ונועזים שבין השאר אירחו וניהלו להט”בים רבים, הנאצים סוגרים בתחילה מקומות אך עד מהרה מרחיבים את סעיף 175 ורודפים להט”בים רבים. על פי האומדן עשרות אלפי גברים הומוסקסואלים נרצחים בשל נטייתם המינית ואלפי לסביות ולהט”בים אחרים על סעיף פוליטי במחנות ריכוז ברחבי אירופה.
אחרי המלחמה ב-2 הגרמניות שנוצרו עדיין הנושא נשאר שנוי במחלוקת , במערב גרמניה נשמרה רדיפה אקטיבית של להט”בים במסגרת החוק עד שנות ה-80, במזרח גרמניה הרדיפה היתה יותר מינימלית ולא היתה התערבות אקטיבית בחיי החברה והמין של להט”בים (כל עוד לא התאגדו פוליטית) אך הומוסקסואלים רבים נסחטו ע”י המשטרה החשאית על מנת לכפות עליהם עבודת ריגול במערב.
רק ב-1994 אחרי איחוד גרמניה הסעיף ירד לגמרי מהחוקה הגרמנית ובמהרה ברלין הפכה בחזרה להיות בירה גאה כאשר עד היום להט”בים מגיעים לעיר אשר מסמלת אל מול עבר הדיכוי והאפלה עיר שבה אפשר לחיות בחופש, עיר שמכבדת מיעוטים על סגנונות החיים השונים שלהם.
המאבק הלהט”בי גם בברלין לא נגמר, מקרי הומופוביה וטרנספוביה מתרחשים בעיר אל מול חקיקה ליברלית (מ-2017 מותר בגרמניה לזוג מאותו מין להתחתן על פי חוק) שמתבצעת בשנים האחרונות.
מצעד גאווה ב-27 ביוני
וזה מביא אותנו למצעד של השנה: אולי אסורים אירועים המוניים, אבל הפגנות מותרות. וב-27 ביוני, החל מ-12:00, תצא מאלכסנדרפלאץ הפגנה למען שוויון זכויות. ההפגנה תצעד עד נולנדורף-פלאץ, שהייתה המרכז ההיסטורי של הקהילה הגאה, ובסביבתה אתרים רלוונטים רבים למורשת הקהילה.
יצוין, שבשבת תתקיים גם הפגנה נגד גזענות כך שיהיה עמוס באקטיביזם ותוכלו אפילו לעשות טיול ברלינאי בין ההפגנות (זו נגד הגזענות תהייה בעמוד הניצחון, לא רחוק מנולנדורף-פלאץ ואחד מסמלי המאבק לזכויות להטב”ק בברלין).
