בכתבה שלנו על נשים בולטות בברלין סיפרנו את סיפורה הקצת נשכח של הילדה ראדוש. ראדוש ובת-זוגה, אדי קלופש, ניהלו מסעדה מחתרתית ששימשה להזנת יהודים ופעילים שנאלצו לרדת למחתרת (ככל הידוע לנו ראדוש וקלופש לא קיבלו הכרה כחסידות אומות העולם).
קלופש וראדוש הן לא היחידות שהתעלמו מנסיבות קשות של חייהן-עצמן כדי לסייע לאחרים. מארי גרינברג עם משפחתה חיה בבקתה צנועה בצפון מזרח ברלין. את המקום היא חלקה, תוך סיכון רב, עם 4-6 יהודים (שלמעט אדם אחד, היו זרים לה לחלוטין טרם ההסתרה) – להם גם דאגה לאוכל וטיפול רפואי. החבורה שרדה המלחמה בזכותה.
גם למארי בורדה לא היו חפצים רבים – למעשה, היא התגוררה בדירת מרתף והצילחה בדוחק לקושש הכנסה ממכירת עיתונים ומאיסוף אשפה, מיונה ושימוש במה שעוד היה ניתן לשימוש. הדבר לא הפריע לה להסתיר שלושה נערים יהודיים במרתף "שלה" (ואחר כך בחלקת גן קטנה) עד סוף המלחמה .