ישראל בברלין

8 אתרים ישראלים בברלין שאסור לפספס

היכן תוכלו למצוא בברלין אתרים עם קשר למדינת ישראל והתנועה הציונית

ישראל אולי נמצאת במזרח התיכון (ובכדורגל, ובאירוויזיון, ישראל נמצאת באירופה…), אבל אפשר למצוא הרבה מאוד “אתרים ישראליים” בברלין עצמה. 

אז הכנו לכם טיול וירטואלי בעקבות ישראל בברלין. ולא, אין פה אפילו פעם אחת בדיחה על מילקי. אוקיי, כרגע הייתה אחת, אבל אנחנו מפסיקים תיכף ומיד!

בתמונה למעלה, אתם רואים את שער ברנדנבורג עם תאורה של דגל ישראל – אירוע שבאמת התרחש ב-2017 

שער ברנדנבורג הוא מקום אידאלי להתחיל את הטיול שלנו – שכן לא רחוק ממנו תוכלו לראות את רחוב יצחק רבין

 

ראשי ממשלה לשעבר

רחוב יצחק רבין נמצא ממש לא רחוק משער ברנדנבורג ומבניין הרייכסטג (ליד בניין הרייכסטג תוכלו אגב לגלות יד-זיכרון לחברי הרייכסטאג שנשלחו למחנות ריכוז לאחר עליית הנאצים לשלטון ובניהם גם וורנר שולם, אחיו של גרשום שולם, שהיה ציר רייכסטג מן המפלגה הקומוניסטית ותומך בתנועה הציונית). בשנת 2004 הוחלט לקרוא לרחוב שעבר בין פארק טירגארטן לרחוב שיידמן (המוביל לרייכסטג וללשכת הקנצלר) על שמו של ראש ממשלת ישראל המנוח, יצחק רבין. בטקס החניכה השתתף גם הנשיא דאז, משה קצב. שנה לאחר מכן נחנך המשך הציר, דרומית לפארק טירגארטן, על שמו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון.

רחוב יצחק רבין בברלין, על רקע גלגל-ענק
רחוב יצחק רבין בברלין, על רקע גלגל-ענק במסיבת-רחוב ב"שדרות ה-17 ביוני" הסמוכות, המשמשות לעיתים קרובות למסיבות רחוב גדולות. צילום: רועי כהן

מרחוב יצחק רבין מומלץ לנצל יום נאה להליכה לכיוון רחוב דוד בן-גוריון דרך פארק הטירגארטן. ביום פחות יפה, אפשר לקחת אוטובוס M-85 שעוצר ממש ממול לרייכסטג. 

רחוב בן-גוריון (שנחנך בשם זה בשנת 2005) חביב במיוחד על המטיילים שלנו (שרואים אותו לעיתים קרובות בטיולים שלנו שעוסקים באדריכלות בברלין, שכן הוא צמוד לסוני סנטר כמו גם למוזיאון לכלי נגינה ולפילהרמונית). בכניסה למוזיאון לכלי נגינה תמצאו שלט זכרון לזכרו של המוזיקולוג היהודי קורט זאקס שהיה מנהל האוסף לכלי נגינה היסטוריים עד עליית הנאצים לשלטון, אז נכפתה עליו הגירה/בריחה לניו יורק.

מרחוב בן-גוריון קחו אוטובוס 200 לכיוון מערב ורדו בתחנת Budapester Str . 

תרבות עברית ויהודית

אי אפשר לדבר על ישראל בלי להיזכר ברעיון של הקמת בית-לאומי ליהודי העולם. גם בברלין היו פעילים ציוניים רבים וכמה מן המוסדות החשובים בהיסטוריה של התנועה הציונית בגרמניה שכנו בברלין.

במהלך השנים שבהם אנו מדריכים בברלין הדרכנו  בני משפחה של אנשי מעש ורעיון מברלין, כמו גם סיורים שהתמקדו בהיסטוריה ציונית בברלין לתנועות כמו אורט, השומר הצעיר ועוד. 

בבניין שעמד בכתובת Budapester Str 11 (ממש מול תחנת האוטובוס) הוקמה ופעלה הוצאת הספרים הציונית “יודישער פערלאג” (Jüdischer Verlag). ההוצאה הוקמה על ידי חיים ויצמן (שיהפוך ברבות הימים לנשיאה הראשון של מדינת ישראל), מרטין בובר, ברתולד פייבל וחברים אחרים ב”פרקציה הדמוקרטית”. מטרת ההוצאה הייתה קידום תרבות יהודית ועברית לגיבוש זהות תרבותית-לאומית. הוצאת הספרים נסגרה בצו המשטר הנאצי ב-1938. גלגול חדש של הוצאת הספרים החל פועל החל מ-1958 ומשרדיו כיום ברובע פרנצלאוור ברג. הבניין נהרס במלחמת העולם השנייה, על הבניין הנוכחי אין שלט המזכיר את קיומה של הוצאת הספרים המקורית.

מייסדי הוצאת הספרים : למעלה משמאל אפרים משה ליליין וחיים ויצמן (עם הכובע). למטה מימין: מרטין בובר.
מייסדי הוצאת הספרים : למעלה משמאל אפרים משה ליליין וחיים ויצמן (עם הכובע). למטה מימין: מרטין בובר.

עלייה והכנה לקראתה

מבודפשטר שטראסה, המשיכו ללכת לכיוון Fasanenstr . בבניין מס’ 78-79 עומד כיום בית הקהילה היהודית של ברלין. על הבית מוטבע לוח זיכרון לאחת הנשים החשובות בארגון הצלת יהודי גרמניה והעלייה לארץ-ישראל. 

רחה פריאר (1892 – 1984) החלה ב-1932 בארגון משלחות של נוער יהודי להגשמה בארץ ישראל, ארגון שהפך ב-1933 ל”עליית הנוער”. הנערות והנערים נשלחו לעיתים קרובות עוד טרם העלייה לארץ למחנות “הכשרה” בחוות ברחבי גרמניה (כולל במדינת ברנדנבורג שסביב ברלין) כדי ללמוד חקלאות או עבודות כפיים נדרשות בארץ-ישראל. פריאר גייסה את כספי הארגון והיתה הכוח שעמד מאחורי ניהול מבצע העלייה. היא ניסתה, לשווא, לשכנע את המנהיגות הציונית להרחיב את מפעל “עליית הנוער” שיזמה גם לנוער מפולין, צ’כיה ואוסטריה. 

ב-1954 הציע אלברט איינשטיין להעניק לה פרס נובל לשלום. בשנת 1981 הייתה כלת פרס ישראל בתחום התרומה המיוחדת למדינה ולחברה. ב-1985 הציבה עיריית ברלין לוח לזכרה בבניין. משרדי עליית הנוער היו ממוקמים מעבר לפינה על רחוב-קאנט (Kantstraße) בבניין שכבר לא קיים – לכן הוצב הלוח על בניין המשמש כמרכז קהילתי של הקהילה היהודית של ברלין, ובחצר הבניין ניתן לראות יד זיכרון לזכר הנספים בשואה ואנדרטה לזכר בית הכנסת שעמד באותו מקום עד פוגרום “ליל הבדולח” ב-9 בנובמבר 1938. בתוך הבניין ניתן למצוא ספריה של הקהילה היהודית ואולם כינוסים. לעיתים מוצגות תערוכות במבואה. בימי חול ניתן להיכנס לבניין, לרוב, לאחר בדיקה בטחונית קצרה. 

אם הנושא של נשים בהיסטוריה הברלינאית מעניין אתכם, הכנו גם טיול בעקבות נשים מרשימות בברלין

רחה פראייר
רחה פראייר (מקור: ארכיון קק"ל)

בית המוסדות הציוניים

מפזאנן-שטראסה המשיכו לכיוון Meineckestraße והגיעו לבית מס’ 10.

בבניין זה עמדו עד סוף 1942 מספר מוסדות ציוניים. בין היתר ישבו בבניין משרדי “לשכת פלסטינה” של הסוכנות היהודית, משרדי בטאון התנועה הציונית “יודישה רונדשאו” (עד האיסור על פרסומו ב-1938) ומשרדי “התאחדות ציוני גרמניה”. ההתאחדות הוקמה ב-1894 ע”י מקס בודנהיימר והייתה הגוף הציוני המרכזי בגרמניה עד שנאסרה פעילותה ב-1937. בבניין צעד גם “הארכיון הציוני המרכזי” את צעדיו הראשונים. ראש הארכיון, ד”ר גיאורג הרליץ, הצליח בדרך-לא-דרך לחלץ את כל הארכיון ולהעלותו איתו לארץ ישראל ב-1933. שלט זיכרון הונח על הבניין ב-1985. במקום פועל כיום בית מגורים.

יהודים ברלינאים עומדים בפני "משרד פלסטינה" לקבלת אשרות הגירה, ינואר 1939
יהודים ברלינאים עומדים בפני "משרד פלסטינה" לקבלת אשרות הגירה, ינואר 1939 (צילום של הארכיון הפדרלי הגרמני)

חינוך והכשרה

ארגון “אורט” הוקם ב-1880 ברוסיה על מנת לקדם הכשרה מקצועית של צעירים יהודיים (לאו דווקא בהקשר הציוני או לקראת הגירה לארץ-ישראל). ב-1921 הוקם בברלין ארגון “אורט” העולמי (World ORT). דגש מיוחד הושם על הכשרה מקצועית לקראת עלייה או לשם קבלת סרטיפיקטים. מכללת אורט הראשונה, שהוקמה אף היא בברלין (ב-1937) הועברה לבריטניה. על הבניין, המשמש כיום כבית מלון, הוצב שלט זיכרון.

בית העם העברי

רפובליקת ויימאר הייתה – באופן אולי פרדוקסלי לאירועים שלאחריה – תקופת לבלוב ליוזמות גיבוש זהות יהודית ועברית בגרמניה. “בית העם העברי”  שעמד בבית Kurfürstendamm 61 היה מוקד לתרבות עברית תחת הנהגתו של נפתלי הרץ טור-סיני שהיה גם מרצה ללימודי המקרא ופילולוגיה שמית בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות. ב-1931 התקיים שם הכנס המייסד ל”ברית העברית העולמית”, ארגון שמטרתו חיזוק הקהילות היהודיות מבחינה תרבותית ולשונית.

יצוין, כי לאו דווקא הייתה קיימת חפיפה בין הזיקה לתרבות עברית לבין תמיכה מלאה בתנועה הציונית. 

כיום, אין שלט זיכרון לארגון בחזית הבניין. עם זאת, בשנת 2017 החל לצאת בברלין (ובפריז) כתב עת ל”עברית עולמית” בשם “מכאן ואילך” . 

1931 : הזמנה לישיבת הפתיחה של הברית העברית העולמית
1931 : הזמנה לישיבת הפתיחה של הברית העברית העולמית (מקור: "מכאן ואילך")

ישראל בברלין, היום ומחר

מן הבניין של “בית העם העברי” תוכלו לקחת אוטובוס 110 או M-29 עד שגרירות ישראל. הבניין שתוכנן ע”י אורית וילנברג-גלעדי משמש כנציגות הרשמית של מדינת ישראל בגרמניה. בבניין החדש שולב גם בית הרמן שונדורף, בניין לשימור שנבנה לאיש העסקים היהודי-גרמני ב-1929. בבית שונדורף מתגורר השגריר. השגרירות נחנכה ביום העצמאות ה-53 למדינה, 9 במאי 2001.

בין היתר מוצעים בבניין שירותים קונסולרים, אם (לא עלינו) תיאלצו להוציא דרכון חדש כי הקודם נגנב/נעלם במהלך הביקור בברלין (או, אם להתייחס למקרים יותר משמחים: אם אתם ישראלים תושבי ברלין שמעוניינים לרשום את הרך הנולד כאזרח ישראל). מטעמי ביטחון, לא ניתן לבקר בשגרירות באופן ספונטני ומומלץ לוודא מה נהלי הביטחון העדכניים טרם ההגעה. 

 

גם מעבר למוסדותיה הרשמיים של מדינת ישראל והקהילה היהודית  – יש מגוון של תרבות עברית וישראלית בברלין: מעיתון ישראלי (“שפיץ”) דרך ספרייה ציבורית עם ספרים בעברית (שאנחנו היינו מעורבים בהקמתה); יש מגוון של אוכל ישראלי – מן החומוס-צ’יפס-סלט המתבקש ועד מסעדות מתוחכמות (ראוי להזכיר כמובן שמסעדת “פריזם” של גל בן משה זכתה בכוכב מישלן ושגם שפים ידועים אחרים כמו מאיר אדוני פתחו מסעדות בברלין).

יש בברלין אמנות מאמנים ישראליים בכל בתי האופרה והתזמורות החשובות, דרך גלרייה שמציגה בעיקר אמנות ישראלית ועד דראג קווינס ישראליות ודיג’ייז עם ליינים שבהם שומעים ורוקדים גם מוזיקה ישראלית. חוגי ריקודי עם וקרב מגע חביבים גם על חלק מן הגרמנים.

הקהילה הישראלית של ברלין תוססת ושוקקת, כוללת בין היתר תנועות נוער (יש קן של השומר הצעיר, שפעיל מאז 2012) , “בית ספר יום ראשון” שבו יכולים הקטנטנים ללמוד עברית ולחגוג חגים, ארגון בשם צוזאמן שעוסק בפעילות תרבותית ישראלית/עברית לגדולים ולקטנים ועוד. 

ולמקרה חירום: יש אפילו מרפאה עם צוות ישראלי. 

תם ולא נשלם...

גם בהקשר של תרבות ישראלית ועברית, קצרה היריעה מן הטיול הקצרצר שהענקנו לכם. 

למתעניינים בהיסטוריה של התנועה הציונית בברלין נוכל להזכיר את “בית הספר הרצל” בניהולה של פאולה פירסט, אישה מרשימה שבהחלט ראויה לאזכור; את אגודת מכבי / “בר כוכבא” של ברלין; את הנדבנים החשובים ובראשם ג’יימס סימון; את אגודות הסטודנטים הציוניות והפעילות הציונית באוניברסיטת “קייזר וילהלם” (שהפכה אח”כ לאוניברסיטת הומבולדט); את מבצע ההצלה לכיוון ארץ-ישראל שיזמה ביאטה ברגר או את פעילות אנשי “ברית שלום” בברלין, שרובם היו יהודים שעלו מן העיר. נשמח כמובן לשלב אתרים כאלה ואחרים בטיולים פרטיים בברלין