ה"פארהוד" – טבח בעיראק ששורשיו בברלין
פרהוד - פוגרום יהודי עירק - בתכנון המשטר הנאצי
הבניין בקייזרדאם שברובע שרלוטנבורג בברלין, ממש לפני הירידה לאוטבאהן, נראה צנוע, אך לכתובת זו יש היסטוריה מסובכת.
בבניין זה שכן רדיו גרמניה בערבית בתקופת המשטר הנאצי (إذاعة برلين العربية).
באותה תקופה חלקים גדולים מהעולם הערבי היו תחת שליטה או השפעה בריטית והאזורים בשליטת צרפת לא תמיד צייתו לממשלת וישי (משטר הבובות הצרפתי בתקופת הכיבוש הגרמני), ולכן ערבים רבים ראו בצד הנאצי כידיד (לפי האימרה "האויב של האויב שלי הוא החבר שלי"). המשטר הנאצי ניצל זאת לטובתו ופעל במדינות רבות באזור הסהר הפורה ובמיוחד במצרים, במנדט הבריטי בארץ ישראל ובעיראק.
כמה מנהיגים ערבים (בראשות "המופתי הגדול" – חאג 'אמין אל-חוסייני) אף ביקרו בברלין ונפגשו עם ראשי המשטר הנאצי. במהלך אותם ביקורים הוחלט להקים רשות שידור ערבית מטעם ממשלת גרמניה. דמות בולטת ברדיו הייתה יונס בחרי, שפתח את התוכניות שלו בקריאה "הנה ברלין, תחי ("הייל") הערבים" هنا برلين حي العرب. מלבד בחרי עבד ברדיו, בין יתר, עם פאוזי אל-קוטב, שהיה מאוחר יותר אחראי לחלק מהפיגועים הרצחניים ביותר נגד יהודים בירושלים – כולל פיגוע מכונית התופת ברחוב בן יהודה בירושלים הטבח בשיירת האספקה הרפואית להדסה.
בנוסף להפצת שנאה וקריאה למרד בשלטונות הבריטיים, עסקו גם ראשי התחנה, באופן פעיל, להנחלת האידיאולוגיה הנאצית ובמיוחד המאבק נגד היהודים. התוצאה המפורסמת ביותר של הפצה זו הביאה לפרוץ אחד הפוגרומים הגדולים ביותר אי פעם שבוצעו בעולם המוסלמי, שאורגן ותוכנן מברלין – הפרהוד الفرهود (שאותו ניתן לתרגם כ"הפחדה ברוטלית של הנשלטים").
בעוד יהודי עיראק חוגגים את חג השבועות (שחל ב1-2 ביוני 1941) פרצו מהומות בבגדאד, בירת עירק, נגד היהודים.
לעולם לא נדע את מספר הקורבנות המדוייק, אך ישנו תיעוד של לפחות 179 יהודים שנהרגו, 2118 שנפצעו ובנוסף לכך 242 ילדים איבדו את הוריהם והפכו ליתומים. מלבד הפגיעה בחיי אדם נגרם גם נזק רב לרכוש (ההערכה היא שרכוש של כ- 50,000 יהודים נבזז).
לאחר יומיים של פרעות התערב הצבא הבריטי והחל להתעמת עם הפורעים. במהלך פיזור הפרעות וההגנה על היהודים מהמשך התקיפות הרגו הבריטים עוד מאות לא יהודים נוספים.
יצוין כי עד היום בתי המשפט בישראל דחו את בקשות הקורבנות להכיר בהם כקורבנות הנאצים (נכון לשנת 2021).
הבניין המקורי של רשות השידור הגרמנית בערבית, שממנו יצאו הקריאות והתכנון לטבח, כבר לא קיים. הוא נהרס במהלך מלחמת העולם השנייה. במקום ישנו שלט זיכרון המציין את ההיסטוריה של הבניין שהיה בעבר בית הספר היהודי "תיאודור הרצל", עליו כתבנו מעט במאמרנו על ההיסטוריה הציונית בברלין. (שנסגר בהוראת הנאצים ולאחר מכן נלקח מידי הקהילה היהודית על מנת להקים את הרדיו בערבית).
במקום אין ציון לקיומה של תחנת הרדיו שפעלה במקום.